רצח ראש הממשלה יצחק רבין הוא זיכרון קשה ומכונן בהיסטוריה של החברה הישראלית, מדינת ישראל והעם היהודי.

בשגרה, יום הזיכרון לרצח מצוין במסגרת שיח וטקסים במערכת החינוך. במציאות הנוכחית, אנו מזמינים אתכם לציין את יום הזיכרון בחוג המשפחה.

​

​

היסטוריה לילדים - רצח ראש הממשלה יצחק רבין

​

ב-4 בנובמבר 1995, י"ב בחשוון תשנ"ו, בסופה של עצרת תמיכה בהסכם השלום שהובילה ממשלת ישראל, התנקש יגאל עמיר בראש הממשלה יצחק רבין. הרקע לרצח היה אי הסכמה בין חלקים בעם בנוגע להסכם השלום בין העם הפלסטיני למדינת ישראל, עליו חתם יצחק רבין בתמיכת ממשלתו. חלקים בחברה הישראלית האמינו שההסכם עם הפלסטינים חשוב וטוב, וחלקים אחרים בחברה האמינו שההסכם מסכן את ביטחון מדינת ישראל.

​

במדינה דמוקרטית מעודדים הבעת מגוון דעות ועמדות, ולעיתים מתגלות מחלוקות בשאלות שונות העומדות על סדר יומה של החברה. דרך מרכזית לניהול מחלוקות היא קבלת החלטה בהצבעה. בהצבעה ההחלטה נקבעת עפ"י עמדת הרוב. אחת לארבע שנים אזרחי ואזרחיות ישראל יוצאים לקלפיות כדי להחליט יחדיו מי ינהיג את המדינה. הממשלה הנבחרת מורכבת ממספר מפלגות המייצגות עמדות שונות. השונות בין המפלגות מאפשרת לתת ביטוי לעמדות ודעות שונות בחברה. 

​

בשנת 1992 נבחר יצחק רבין לראשות ממשלת ישראל. רבין, שהיה רמטכ"ל בעברו, פעל רבות להשגת הסכם שלום עם המדינות השכנות לישראל. בתחילה פעל להשגת הסכם שלום עם ירדן, ובהמשך פנה להשגת הסכם שלום עם הפלסטינים. המתנגדים להסכמי אוסלו ערכו הפגנות רבות נגדו ונגד הממשלה. לצד מי שהפגינו בהתאם לכללי המחאה הנהוגים במדינה דמוקרטית, היו מעטים שהתנגדו באופנים אלימים, האסורים במדינה דמוקרטית, כגון הסתה, אלימות מילולית ואלימות נגד רכוש. 

​

26 שנים עברו והחברה הישראלית עדיין מתאוששת מרצח ראש הממשלה. חשוב לחזור ולהזכיר שבישראל, כמו מדינות רבות, ישנן קבוצות שונות, שלהן דעות שונות ואף סותרות. במדינה דמוקרטית לקבוצות השונות אחריות להביע את דעותיהן באופנים דמוקרטיים, ולקבל את הכרעת הרוב או את הכרעת המנהיגות. חשיבות יום הזיכרון לרצח אינו רק בהכרות עם דמותו של רבין ומורשתו, אלא גם בעיסוק בהשלכות הרצח על הדמוקרטיה הישראלית ועל המרקם החברתי בישראל.