יום הזכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה

בשותפות בית הפלמ"ח

Artboard 4.png

פעילות יצירה

כתבו וציירו ברכה לחברי הפלמ"ח, לחיילי צה"ל ולמדינת ישראל

טקס ביתי ומכתבים

התכנסות משפחתית ליום הזכרון

טקס ביתי

נתכנס כל המשפחה. מומלץ לקיים את המעמד בסמוך למועד הצפירה.

נדליק נר זיכרון ונברך

נקרא מתוך חזון אחרית הימים של הנביא מיכה

כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה, וּדְבַר- יי מִירוּשָׁלִָם. וְשָׁפַט, בֵּין עַמִּים רַבִּים, וְהוֹכִיחַ לְגוֹיִם עֲצֻמִים, עַד-רָחוֹק; וְכִתְּתוּ חַרְבֹתֵיהֶם לְאִתִּים, וַחֲנִיתֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת--לֹא-יִשְׂאוּ גּוֹי אֶל-גּוֹי חֶרֶב, וְלֹא-יִלְמְדוּן עוֹד מִלְחָמָה. וְיָשְׁבוּ, אִישׁ תַּחַת גַּפְנוֹ וְתַחַת תְּאֵנָתוֹ--וְאֵין מַחֲרִיד:
(מיכה ד, ב-ד)

נֵר זֶה שֶׁאָנוּ מַדְלִיקִים, יָאִיר וְיַזְכִּיר אֶת חַיֵּיהֶם וּמוֹתָם שֶׁל בָּנָיו וּבְנוֹתָיו שֶׁל הָעָם, אֲשֶׁר חֵרְפוּ נַפְשָׁם בַּמִּלְחָמָה עַל תְּקוּמַת יִשְׂרָאֵל: חַלְלֵי מַעַרְכוֹת יִשְׂרָאֵל וְנִפְגְּעֵי פְּעֻלּוֹת הָאֵיבָה.
יִהְיוּ חַלְלֵי מַעַרְכוֹת יִשְֹרָאֵל עֲטוּרֵי הַנִּצָּחוֹן חֲתוּמִים בְּלֵב יִשְֹרָאֵל לְדוֹר דּוֹר.

נסיים במילותיה של זהרה לביטוב

"מָתַי יָבוֹאוּ הַיָּמִים הַטּוֹבִים אֲשֶׁר "לֹא יִשָּׂא גוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב וְלֹא יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה". מִי יִתֵּן וְיָבוֹאוּ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ. מִי יוֹדֵעַ? אוּלַי לֹא רְחוֹקָה הָרֵאשִׁית שֶׁל הָאַחֲרִית הַטּוֹבָה".

סגן זהרה לביָטוב. נפלה בהרי ירושלים, כ"ז תמוז תש"ח, 3 באוגוסט 1948.

 

לקריאה בצוותא - מתכתבים עם זיכרון

עֲבוּרֵנוּ, הַחַיִּים הַיּוֹם בִּמְדִינַת יִשְׂרָאֵל, עֶצֶם קִיּוּמָהּ הוּא עֻבְדָּה יְצִיבָה וּמַשְׁרָה בִּטָּחוֹן. אַךְ לִפְנֵי 73 שָׁנִים הָיְתָה מְדִינַת יִשְׂרָאֵל בִּבְחִינַת חֲלוֹם לֹא וַדָּאִי. חַבְרֵי וְחַבְרוֹת הַפַּלְמָ"ח, צְעִירִים וּצְעִירוֹת, הִוּוּ חֵלֶק מֶרְכָּזִי מִכּוֹחַ הַמָּגֵן לִפְנֵי מִלְחֶמֶת הָעַצְמָאוּת וּבְמַהֲלָכָהּ. הַפַּלְמָ"ח אִבֵּד כְּרֶבַע מֵחֲבֵרָיו בַּמִּלְחָמָה הַקָּשָׁה. עַל הַקֶּשֶׁר עִם אֲהוּבֵיהֶם שֶׁנּוֹתְרוּ בַּבַּיִת שָׁמְרוּ הַלּוֹחֲמִים בְּאֶמְצָעוּת מִכְתָּבִים.

מִכְתָּבה של אסתי כהן, אימו של נִמְרוֹד

בְּנֵנוּ הָאָהוּב נִמְרוֹד נֶהֱרַג בְּמִלְחֶמֶת לְבָנוֹן הַשְּׁנִיָּה בְּיוֹמָהּ הָרִאשׁוֹן, וְהוּא בֵּן 19.
נִמְרוֹד הָיָה נַעַר רוֹדֵף צֶדֶק וְשָׁלוֹם שֶׁחִפֵּשׂ אֶת דֶּרֶךְ הַפְּשָׁרָה בְּקֶרֶב כָּל חֲבוּרָה שאֵלֶיהָ הִשְׁתַּיֵּךְ וְהָיָה מָלֵא כָּבוֹד לַחַיִּים וּלְכָל אָדָם בַּאֲשֶׁר הוּא אָדָם.
שְׁנֵי הַצִּירִים הַמֶּרְכָּזִיִּים שֶׁל הַתְּפִלָּה הָעֲמֻקָּה שֶׁלִּי, הַיּוֹמְיוֹמִית, כְּאֵם, כְּיִשְׂרְאֵלִית, כְּבַת לְעַם וּלְחֶבְרָה חֲפֵצַת חַיִּים, וּבָרֹאשׁ וּבָרִאשׁוֹנָה כְּבֶן אָדָם, הֵם שָׁלוֹם - שָׁלוֹם בִּפְנִים וְשָׁלוֹם בַּחוּץ.
שָׁלוֹם קֹדֶם כָּל בֵּינֵינוּ לְבֵינֵינוּ, מִתּוֹךְ דֶּרֶךְ אֶרֶץ וּכְבוֹד אָדָם, וְיִהְיוּ הַשְׁקָפוֹתֵינוּ וְדֵעוֹתֵינוּ אֲשֶׁר יִהְיוּ. בְּעֵינַי, הֶעְדְּרָם שֶׁל אֵלֶּה הוּא אוֹיֵב הַרְבֵּה יוֹתֵר מְסֻכָּן מִכָּל אוֹיְבֵנוּ הַמֻּצְהָרִים. הַבָּנוֹת וְהַבָּנִים שֶׁלָּנוּ נָפְלוּ עַל הֲגָנַת הָעָם וְהַמּוֹלֶדֶת, אוֹתוֹ עָם שֶׁבִּמְּקוֹרוֹ הוּא רִקְמָה יְפֵהפִיָּה מְשֻׁבֶּצֶת בְּכָל הַחוּטִים מִכָּל הַצְּבָעִים.
וּכְשֶׁיִּהְיֶה שָׁלוֹם בֵּינֵינוּ אוּלַי גַּם נָעֵז לְהָבִיא אֶת הַשָּׁלוֹם עִם אוֹיְבֵנוּ, בַּעֲבוּר הַסִּכּוּי שֶׁהַנְּכָדִים שֶׁלָּנוּ, אִם לֹא יְלָדֵינוּ, יִגְדְּלוּ עַל אֲדָמָה שֶׁמַּצְמִיחָה חַיִּים, שֶׁאֶפְשָׁר לְהַפְנוֹתָם לַחֲלוֹמוֹת וּלְהַגְשָׁמָתָם, לַאֲהָבוֹת וּלְמִמּוּשָׁן, לַעֲשִׂיָּה מַשְׁמָעוּתִית וְלִתְרוּמָה לַחֶבְרָה, לְפִתּוּחַ כִּשְׁרוֹנוֹת, לְחִנּוּךְ וּלְחַיִּים שֶׁל כָּבוֹד לְאָדָם בַּאֲשֶׁר הוּא.
אֵין לָנוּ אוֹפְּצְיָה אַחֶרֶת אֶלָּא לִבְחֹר בַּחַיִּים. בְּחַיִּים שֶׁל עֲשִׂיָּה וּנְתִינָה, שֶׁל שִׂמְחָה וְשֶׁל תְּרוּמָה, לְהַרְגָּשָׁתִי זֶה מָה שֶׁהֲכִי יְכַבֵּד אֶת זִכְרָם שֶׁל בָּנֵינוּ וְכָךְ נִשְׁתַּדֵּל לִנְהֹג בְּכָל בֹּקֶר מֵחָדָשׁ. 

 

אסתי כהן היא אמו של סמל נמרוד כהן. נפל בדרום לבנון, ט"ז תמוז תשס"ו, 12 ביולי 2006.

מִכְתָּבוֹ שֶׁל יָאִיר רֶזְנִיק לַחֲבֶרְתּוֹ

עוּגָ'ה-אֶל-חֲפִיר (נִצָּנָהּ), 1.1.49


חַי הִנְּךָ סְתָם כָּךְ בְּעוֹלָמְךָ שֶׁלְּךָ. יוֹם כְּקוֹדְמוֹ עוֹבֵר, לִפְעָמִים מַשְׁאִיר מַשֶּׁהוּ אַחֲרָיו וְלִפְעָמִים אֵינוֹ מַשְׁאִיר מְאוּמָה. אֲנִי, שֶׁעֵינַי נְשׂוּאוֹת אֶל הֶעָתִיד, צָרִיךְ לִבְרֹר מִתּוֹכִי אֶת הַחֲשׁוּבָה בְּבַקָּשׁוֹתַי. אוּלַי - שֶׁהַמִּלְחָמָה תִּסְתַּיֵּם בְּנִצְחוֹנֵנוּ? כְּבָר נִמְאַס לִשְׁמֹעַ זֹאת, אַךְ כְּשֶׁרוֹאֶה אַתָּה מָה מוֹצִיאִים עָלֶיהָ, עַל מִלְחָמָה זוֹ, כַּמָּה כּוֹחוֹת אָדָם, אַסְפָּקָה, אֶמְצָעִים וְעוֹד הַרְבֵּה דְּבָרִים אֲחֵרִים; כְּשֶׁיּוֹדֵעַ אַתָּה שֶׁלּוּלֵא זֹאת הָיוּ כָּל אוֹתָם דְּבָרִים יְקָרִים מֻשְׁקָעִים בַּיִּשּׁוּב, זֶה הַטָּמוּן עַתָּה בְּחוֹלוֹת הַמִּדְבָּר וְשׁוֹכֵן בַּבּוּנְקֵרִים מִבְּלִי יְכֹלֶת לְעַבֵּד אֶת שְׂדוֹתָיו; כְּשֶׁרוֹאֶה אַתָּה אֶת הַחֲבֵרִים נוֹפְלִים עַל יָדְךָ מֵאִשּׁוֹ שֶׁל הָאוֹיֵב; כְּשֶׁקּוֹרֵא אַתָּה עַל רַבִּים רַבִּים שֶׁנָּפְלוּ בְּמָקוֹם אַחֵר, הֲרֵי רוֹצֶה אַתָּה לִגְמֹר עִם כָּל זֹאת וְלוּ בִּמְחִי יָד אַחַת, לְהַתְחִיל לִבְנוֹת וְלֹא לַחֲשֹׁב תָּמִיד רַק כֵּיצַד לַהֲרֹס. 

רב"ט יאיר רזניק. נפל ברפיח, ב' טבת תש"ט, 3 בינואר 1949.

נמרוד.png

מתוך נאומו של יצחק רבין בטקס הזיכרון בתל-חי, 21 בפברואר 1994

כְּבָר מֵאָה שָׁנִים שֶׁאֲנַחְנוּ מְנַסִּים לִחְיוֹת בָּאָרֶץ הַזֹּאת. כְּבָר מֵאָה שָׁנִים שֶׁאֲנַחְנוּ מְנַסִּים לִתְקֹעַ יָתֵד בָּאֲדָמָה הַזֹּאת, לִבְנוֹת בַּיִת, מָקוֹם לְהַנִּיחַ בּוֹ אֶת רָאשֵׁינוּ. 
זוֹהִי מִלְחָמָה אַחַת וַאֲרֻכָּה-אֲרֻכָּה. הִיא רַק מְשַׁנָּה אֶת שְׁמוֹתֶיהָ וְכִנּוּיֶיהָ, וְתָמִיד זוֹ אוֹתָהּ מִלְחָמָה - הַמִּלְחָמָה עַל הַזְּכוּת לַחֲזֹר לְאֶרֶץ-אָבוֹת, לִחְיוֹת כָּאן בְּשָׁלוֹם, בְּשַׁלְוָה, בְּכָבוֹד. 
בַּשּׁוּרָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁל מִלְחֶמֶת מֵאָה הַשָּׁנִים הַזּוֹ, בְּקַו הָאֵשׁ, בֵּין אֵלֶּה הַמְּטִילִים עַצְמָם וְגוּפָם אֶל תּוֹךְ הַתֹּפֶת, עַל גֶּדֶר הַתַּיִל, אֶל תּוֹךְ הָאֵשׁ, נִמְצָאִים לֹא רַבִּים וְהֵם הַטּוֹבִים שֶׁבְּתוֹכֵנוּ: פַּעַם קוֹרְאִים לָהֶם יוֹסֵף טְרוּמְפֶּלְדּוֹר מִתֵּל-חַי, פַּעַם אַחֶרֶת נֹעַם כֹּהֵן מֵהַשַּׁבָּ"כּ. 
רוּחָהּ שֶׁל תֵּל-חַי, רוּחַ שֶׁל גְּבוּרָה וְהַשְׁלָכַת הַנֶּפֶשׁ מִנֶּגֶד, רוּחַ שֶׁל חֲלוּצִיּוּת וְרִאשׁוֹנִיּוּת, רוּחָם שֶׁל הַטּוֹבִים הַהוֹלְכִים קָדִימָה וְהַנּוֹפְלִים רִאשׁוֹנִים, רוּחָם שֶׁל טְרוּמְפֶּלְדּוֹר וַחֲבֵרָיו וְחַיָּלֵי צַהַ"ל וְנֹעַם כֹּהֵן וַחֲבֵרָיו, הִיא זוֹ שֶׁהֵבִיאָה אוֹתָנוּ לְהֶשֵּׂגִים כֹּה גְּדוֹלִים בַּקְּרָב עַל הַחַיִּים כָּאן, וְהִיא זוֹ שֶׁתּוֹבִיל אוֹתָנוּ בְּמִלְחָמָה עַל הַשָּׁלוֹם.

יוסף טרומפלדור נפל  בתל-חי, י"א באדר תר"ף, 3 במרץ 1920.

נועם כהן, נפל ברמאללה, ב' באדר תשנ"ד, 13 בפברואר 1994.

פעילות יצירה

 

קִבַּלְתִּי מִכְתָּבְךָ בְּשִׂמְחָה. עֲצָתְךָ בִּדְבַר מִשְׁלוֹחַ מָזוֹן לִירוּשָׁלַיִם טוֹבָה מְאוֹד בְּעֵינַי. גַּם נִסִּינוּ כְּבָר לַעֲשׂוֹת אוֹתָהּ וְשָׁלַחְנוּ אֶתְמוֹל, עוֹד לִפְנֵי שְׁבִיתַת הַנֶּשֶׁק, מָזוֹן לִירוּשָׁלַיִם. הֲיָדַעְתָּ כֵּיצַד? לָקַחְנוּ שְׁלוֹשׁ מֵאוֹת חַיָּלִים, הֶעֱמַסְנוּ עַל גַּבָּם שַׂקֵּי קֶמַח וְהֵם הֶעֱבִירוּ אוֹתָם בִּנְקֻדָּה אַחַת שֶׁהִיא בְּיָדֵנוּ עַד נְקֻדָּה שְׁנִיָּה, וּמִשָּׁם בִּמְכוֹנִיּוֹת לִירוּשָׁלַיִם. הֶעֱמַסְנוּ גַּם עַל גַּבֵּי פְּרָדוֹת, וְהֶעֱבַרְנוּ בְּאוֹתָהּ הַדֶּרֶךְ, וַאֲנִי מְקַוֶּה שֶׁיְּלָדֵינוּ יִשְׂבְּעוּ לֶחֶם וְגַם עוּגוֹת. נְקַיֵּם גַּם בַּקָּשָׁתְךָ הַשְּׁנִיָּה – וִירוּשָׁלַיִם תִּהְיֶה לָנוּ.

 
דָּוִד בֶּן גּוּרְיוֹן,
10 ביוני 1948

מכתב לראש הממשלה פתיח ליצירה

בַּיָּמִים שֶׁל מִלְחֶמֶת הָעַצְמָאוּת הָיָה נִיר בֶּן הַ-8 מֻדְאָג מְאוֹד. אָמְנָם כְּבָר הֻכְרְזָה הַמְּדִינָה, אֲבָל יְרוּשָׁלַיִם תַּחַת הַפְגָּזוֹת הַלִּגְיוֹן הַיַּרְדֵּנִי והַדֶּרֶךְ אֵלֶיהָ חֲסוּמָה. תּוֹשָׁבֵי הָעִיר נְצוּרִים וּמְבֻדָּדִים, וְסוֹבְלִים מִמַּחְסוֹר בָּאַסְפָּקָה וּבָאֹכֶל - לֹא לֶחֶם וְלֹא קֶמַח, עַל בֵּיצִים אַף אֶחָד לֹא חָלַם.


מָה עוֹשֶׂה יֶלֶד מֻדְאָג? כּוֹתֵב מִכְתָּב. לְמִי?

לְרֹאשׁ הַמֶּמְשָׁלָה כַּמּוּבָן!
מַצְחִיקוֹן! רֹאשׁ הַמֶּמְשָׁלָה עָסוּק עַד מֵעַל הָרֹאשׁ. יֵשׁ מִלְחָמָה קָשָׁה לְנַהֵל, יֵשׁ מְדִינָה לְהָקִים. אַתָּה בֶּאֱמֶת חוֹשֵׁב שֶׁיֵּשׁ לוֹ זְמַן לִילָדִים מֻדְאָגִים בְּנֵי 8?


אֲבָל, לְהַפְתָּעַת כֻּלָּם, לֹא עָבַר שָׁבוּעַ וּבְתֵבַת הַדֹּאַר חִכְּתָה מַעֲטָפָה עִם בּוּל, וּבְתוֹכָהּ מִכְתָּב:

נזמין את הילדים לפעילות יצירה בהשראת המכתבים שקראנו ובהשראת שירו של חיים גורי "תפילה"

בָּרֵך אֶת זֶה הָעָם, אֶת נְעָרָיו וְלוֹחֲמָיו,
עַד קְרָב יִתַּם.

מכתב ללוחם שבגר

כִּתְבוּ בְּרָכָה אוֹ צַיְּרוּ צִיּוּר לְחָבֵר/ת פַּלְמָ"ח (כַּיּוֹם הֵם כְּבָר בְּנֵי 90 לְפָחוֹת).

 

עַדְכְּנוּ אוֹתָם בִּשְׁלוֹמְכֶם, ודִּרְשׁוּ בִּשְׁלוֹמָם. סַפְּרוּ מְעַט עַל עַצְמְכֶם וְסַפְּרוּ לָהֶם עַל הַמְּדִינָה שֶׁהֵקִימוּ. כָּךְ יִשָּׁמֵר אִתָּם הַקֶּשֶׁר הַכָּל כָּךְ חִיּוּנִי תָּמִיד.

מסרון לחייל/ת

עִם קוֹם הַמְּדִינָה הוּקַם גַּם צְבָא הַהֲגָנָה לְיִשְׂרָאֵל, הוּא צַָהַָ"ל. לוֹחֲמָיו הֵם מַמְשִׁיכֵי דַּרְכָּם שֶׁל לוֹחֲמֵי תש"ח.


הֵם, מַמָּשׁ כְּמוֹתְכֶם, כְּבָר נוֹלְדוּ לִמְדִינָה עַצְמָאִית וְאֵיתָנָה. וְכָעֵת הֵם נוֹטְלִים חֵלֶק בִּשְׁמִירָה עָלֶיהָ וְעָלֵינוּ.


הַאִם אַתֶּם מַכִּירִים חַיָּל אוֹ חַיֶּלֶת? מָה תְּבַקְּשׁוּ לְאַחֵל לָהֶם, בַּיָּמִים הַמְּיֻחָדִים שבָּהֶם אֲנַחְנוּ מְצַיְּנִים זִכָּרוֹן לְצַד עַצְמָאוּת? נָסְחוּ לָהֶם הוֹדָעַת וָוטְסְאָפּ שֶׁהֲיִיתֶם רוֹצִים שֶׁתַּגִּיעַ אֲלֵיהֶם.

 

גלויה 2.jpg

ברכה למדינה

יָמִים אֵלּוּ מְּזַמְּנִים אוֹתָנוּ לְהִתְבּוֹנְנוּת, אִישִׁית וּלְאֻמִּית. אֵלּוּ הֵם יָמִים שֶׁל הִתְבּוֹנְנוּת לְאָחוֹר, לֶָעָבָר וְלַזִּכָּרוֹן, וּבָהּ בָּעֵת הַמַּבָּט נִשָּׂא אֶל הֶעָתִיד, בְּגַאֲוָה וּבְתִקְוָה.
כַּאֲשֶׁר אַתֶּם מַבִּיטִים קָדִימָה אֶל הֶעָתִיד, כֵּיצַד אַתֶּם מְדַמְיְנִים אוֹתוֹ?    
מַהִי הַתְּפִלָּה לַמְּדִינָה שֶׁתִּרְצוּ לָשֵׂאת? כִּתְבוּ וְצַיְּרוּ בְּרָכָה לַמְּדִינָה, לִקְרַאת יוֹם הֻלַּדְתָּהּ הַשִּׁבְעִים וּשְׁתַּיִם.

העלו את היצירה לרשת החברתית (פייסבוק או אינסטגרם) עם ההאשטאג #הבא_ברכה. אנו נעלה את הברכות גם באתר אסיף-חג ישראלי.

טקס נעילה בסימן 80 למפלמ"ח

מוזמנים ומוזמנות להצטרף לטקס של בית הפלמ"ח לנעילת יום הזיכרון ומעבר ליום העצמאות, בסימן 80 שנה לפלמ"ח.
יום שלישי, 14 באפריל, שעה 17:00.

הטקס יתקיים בבית הפלמ"ח וכן ישודר בשידור חי באינטרנט.

קישור לשידור בפייסבוק ובאתר של בית הפלמ"ח.