סולמות וחבלים
לוח משחק בנושא סליחה ושינוי

דן: הי, אסיף, שמעתי על הפודקאסטים שלכם. זה אתם שאמרתם ששבועות הוא חג די פמיניסטי. זה היה מגניב. ליאור: נכון, זה אנחנו. תגיד... שאלת את עצמך פעם למה חוגגים את ראש השנה דווקא עכשיו? דן: מה זאת אומרת? כי עכשיו מתחילה השנה לא? ליאור: כן אבל למה דווקא עכשיו? מה קרה בתאריך הזה שבו מתחילה השנה? אתה יודע.. בתרבויות שונות ובתקופות שונות ציינו את ראשית השנה במועדים אחרים לגמרי. ומסתבר שלאורך ההיסטוריה, שינוי מועד תחילת השנה זו דרך מקובלת מאוד של שלטון לבסס את המנהיגות שלו. דן: איך ראש השנה קשור למנהיגות? ליאור: שליטה בלוח השנה משולה לשליטה בזמן. ומכיוון שאי אפשר באמת לשלוט בו, בני אדם רוצים לשלוט ברגע בו מתחילים לספור אותו. הרומאים לדוגמא התחילו את השנה בחודש מרץ, כי זה היה החודש הראשון לאחר החורף שבו היה אפשר לצאת לכיבושים ולמלחמות. דן: מה באמת הסיפור של ראש השנה שלנו? בטח בתורה כתוב על זה משהו לא? ליאור: כתוב.. אבל אתה עומד לאכזב אותך. מה שכתוב על א' בתשרי בתורה לא ממש קשור לחג שאנחנו מכירים היום וגם לא כתוב עליו שהוא ראש השנה. למעשה תשרי הוא בכלל לא החודש הראשון אלא החודש השביעי. ועל א' בתשרי כתוב: שַׁבָּתוֹן זִכְרוֹן תְּרוּעָה מקרא קודש. דן: אוקי, שבתון אני מבין.. זה חופש. זכרון תרועה? הגיוני שבחג מבקשים לזכור משהו אבל הם שכחו לכתוב מה. אולי קרה להם מה שקרה לנו, יודעים שיש חג אבל לא יודעים למה. ליאור: כמובן יש כל מני פרשנויות, רש"י לדוגמא הציע לדוגמא שמדובר בחג לציון עקדת יצחק והתרועה היא תקיעה בשופר לזכר קרן האיל שהועלה על המוקד במקום יצחק. דן: באמת אין שום תיאור נוסף של ראש השנה בתנ"ך? ליאור: האמת שיש - כשעזרא ונחמיה המנהיגים של גולי בבל חוזרים לארץ הם עושים בא' בתשרי חגיגה גדולה ובה מעמד קריאה בתורה בפני כל העם, ארוחה מפוארת והחלפת משלוחי מנות. דן: או!, זה דומה לאופן בו אנחנו חוגגים. ליאור: החג של עזרא ונחמיה באמת מזכיר את ראש השנה שלנו אבל הבעיה שלנו לא נפטרה כי גם שם - לא כתוב שזה ראש השנה. הדבר היחיד שקושר את המועד לראשית השנה הוא שם החודש. תשרי. עד ימי שיבת ציון קראו לחודשים במספרים. כשעזרא ונחמיה חוזרים הם מביאים אתם גם את שמות החודשים הנהוגים בממלכת פרס הגדולה. באכדית עתיקה "תשריתו" משמעו התחלה. דן: רגע את רוצה להגיד לי שבאותם ימים הם לא חגגו בכלל ראש השנה? ליאור: ברור שחגגו. באותם ימים ראש החודשים היה חודש ניסן בו חוגגים את חג הפסח. לפי התפיסה המקראית מתחילים לספור את השנה במועד בו התרחש רגע ההולדת של עם ישראל, וזה היה כמובן ביציאת מצרים, באביב. דן: אז הם חגגו את ראש השנה בניסן לציון ראשית העם, מעניין איך הגענו לחגוג את ראש השנה בתשרי. ליאור: בימים שלאחר חורבן בית המקדש היה משבר גדול. רבים עזבו את א"י, וכבר אי אפשר היה לקיים את החגים, ע"י הקרבת קורבן משותף בבית המקדש. ופה נכנסים לתמונה חז"ל, החכמים שרוצים להיות המנהיגות החדשה של העם, הם מנצלים את העובדה שאף אחד לא יודע מה ולמה חוגגים בא' בתשרי וקובעים שבא' בתשרי לא נברא לא פחות מאשר האדם ולכן זה ראש השנה שלנו. דן: מאיפה הם הביאו את הסיפור הזה? ליאור: קשה שלא לחשוד שזה קשור באופן בו חגגו בבבל את ראש השנה. גם שם החג נקשר בבריאת העולם. נהגו להעלות בו הצגה שמשחזרת את סיפור הבריאה הבבלי שבו האל העליון מרדוך היה עושה משפט על מעשי השנה החולפת וטקס קביעת הגורל לשנה החדשה. דן: אבל, רגע – משפט.. ודין, זה לא ביום כיפור? ליאור: אכן מבלבל אבל זו בדיוק הייתה המטרה שלהם. הם בקשו לחבר בין ראש השנה לכיפור. חז"ל קבעו שכל אדם צריך לעבור בעצמו תהליך של חשבון הנפש והתיקון, ולא מספיק יום אחד- לפחות עשרה ימים. בראש השנה האל דן את האדם על מעשיו ועד יום כיפור יש הזדמנות לבחון אותם, לבקש סליחה מחברים ולתקן. דן: אני מבין שהם ניסו בעצם לשנות את המשמעות של ראש השנה, מיום שחוגג את ראשית הסיפור היהודי-ישראלי ליום שחוגג את היווצרות האדם כיום אוניברסלי. ליאור: נכון, והם הצליחו, במסורת שהתבססה לאורך הדורות א' בתשרי ניצח. דן: חצי ניצח, שוב לא ממש זוכרים מה חוגגים ולמה... ליאור: אז אנחנו פה כדי להזכיר. שראש השנה הוא בעצם היומולדת של כולנו! הוא יום שמציין את ראשית האדם באשר הוא אדם. וכך קרה שמרגע שאכלנו מהפרי האסור, פרי הדעת טוב ורע, הפך יום לידתנו ליום הדין שלנו. דן: אפשר לראות את זה כהזדמנות, לתקן דברים, לברר מי אנחנו רוצים להיות, לבחור מחדש את הכיוון שלנו. הזדמנות לברוא את עצמנו מחדש! ליאור: לחז"ל יש מדרש יפה שמבקש להסביר מדוע נברא האדם יחידי? בעוד החיות האחרות נבראו ברבים. דן: כי חופשי זה לגמרי לבד? ליאור: אני חושבת שזה כדי שנזכור שלכל אדם יש את ערכו שלו, ושכל בני האדם שונים ושווים אבל ממש לא לבד. יאללה חג.. משפחה... חברים. דן: תגידי יכול להיות שמכל הסיפור בגן עדן מגיע המנהג לאכול תפוח בדבש? ליאור: יש מצב.. ממש טעם גן עדן. דן: אנחנו היינו דן וליאור מ'אסיף- חג ישראלי' דן: אנחנו מאחלים לכם שנה טובה ומתוקה. ליאור: וכמובן יומולדת שמח לכולנו! משפחת בני האדם.