מבחר אגדות וסיפורים לערב שבת

אם הייתם אל/ה בפנתאון, איזו מתנה הייתם מביאים לעיר כדי לזכות באהדתה?

מה אתם מרגישים כשהים גועש, ומה אתן מרגישות כשהוא רגוע?

אגדה לשבת בנושא קיץ

מים או שמן? האגדה על אל הים ואלת הערים

פּוֹסֵידוֹן אל הים היה אל אדיר בפנתאון האלים היוונים, וכמו הים, היה לו מזג סוער וגועש. לפּוֹסֵידוֹן היה קלשון בעל שלוש שיניים ובעזרתו יכל לבקע אדמה והרים במכה יחידה, ובכך לגרום לרעידת אדמה בכל העולם. 

למרות שהיתה לו שליטה על כל הימים בעולם פּוֹסֵידוֹן לא היה שבע רצון וחמד גם מרחבים נוספים על פני האדמה. יום אחד החליט פּוֹסֵידוֹן שהוא מעוניין לשלוט בעיר אָטִיקָה, כדי להשיג זאת היה עליו להתחרות באלה מגינת הערים, האלה אַתֵנָה. אַתֵנָה נענתה לאתגר רק לאחר שהתייעצה עם תושבי העיר אתונה, אשר אהבוה וראו בה פטרונית. האתונאים יעצו לה להתחרות מול פוסידון על הסוגיה - מי יכול להעניק לתושבי אתונה את המתנה הטובה ביותר? וכך היה.

ראשון לגשת לאתגר היה פּוֹסֵידוֹן. הוא הכה בקלשונו באקרופוליס ולפתע פרץ נחל מים מלוחים. אַתֵנָה לא התרשמה מן המחזה, הניחה את חניתה על האקרופוליס, ולפתע צמח במקום עץ זית (בתקופת האלים הזית שימש מקור עיקרי לשמן למאור, בישול ובשמים). תושבי אָטִיקָה שמחו על המתנה שהעניקה להם אַתֵנָה ובחרו בה.

פּוֹסֵידוֹן לא ויתר והזמין את אַתֵנָה להילחם נגדו, אך זאוס תבע כי המחלוקת תובא לבוררות בפני האלים. האלים תמכו בפּוֹסֵידוֹן, ואילו האלות תמכו באַתֵנָה. זאוס נמנע מלהצביע, ולכן הכף נטתה לטובת אַתֵנָה אשר זכתה ברוב קולות הפנתאון. פּוֹסֵידוֹן נמלא זעם על הפסדו השני והחליט להציף במים את המישור המקיף את העיר אָטִיקָה. תושבי העיר המפוחדים חשו שלא נותרה להם ברירה אלא לסגוד לפוסידון כדי לרצותו. סגידת תושבי אָטִיקָה לא ספקה את תיאבון השליטה של פּוֹסֵידוֹן החמדן לאורך זמן, אשר המשיך להרפתקאות ומלחמות אשר גרמו לים לגעוש ולשצוף. בפעם הבאה שתגיעו לים גועש, חשבו מה עשוי היה לעצבן את פּוֹסֵידוֹן אל הים...

אגדה לשבת בנושא ציונות

מדוע לדעתכם הרצל התעקש שההזמנה לקונגרס תכתב בעברית?

שתפו במעשה שניסיתם לעשות בפעם הראשונה וללא עזרה - ספרו מה היה מהנה ומה היה קשה?

רוצים לדעת כיצד פעלה מכונת דפוס בה הדפיסו את ההזמנות? הכנסו לקישור  

הקונגרס הציוני הראשון

התכנס בבזל, עיר גדולה בשוויץ, ב-א' אלול, קיץ 1897

נקרא סיפור בהשראת קטע מיומנו של של הרב-ד"ר מרדכי אָרנפּרייז בדיאַקובאַר:

בשנת 1897 התגוררתי ברוסיה. בנימין זאב הרצל ואני היינו חברים, ואהבנו לכתוב זה לזה מכתבים. הרצל הדביק אותי ברעיון הציוני - הרעיון שאנחנו, היהודים, שבמשך שנים רבות חיינו בנפרד זה מזו, במקומות שונים בעולם, יכולים להקים יחד מדינה משלנו, בארץ ישראל. 

יום אחד קבלתי מהרצל מכתב בו סיפר לי שהוא ומקס נורדאו רוצים לקיים קונגרס! כינוס נציגים מקהילות יהודיות בערים ומדינות מרחבי העולם, שכמונו מאמינים שהרצון להקים מדינה יהודית אינו רק חלום רחוק. בקונגרס יעלו סוגיות חשובות ביחס לאופיה של המדינה היהודית ויתחילו לתכנן את יסודותיה. 

מיד כתבתי להרצל שהכינוס הוא רעיון נהדר, וכמובן שהצעתי את עזרתי הצנועה. הרצל לא התמהמה ושלח מברק עם משימה - 'על מנת שהכינוס יצלח אבקש שתדאג להזמין את כל הנציגים הציונים ברוסיה'. 

ייתכן והמשימה שהרצל הטיל עלי נשמעת פשוטה, אך לא כך הדבר. לא רק כיוון שרוסיה היא מדינה ענקית, אלא בעיקר בשל הפרט הקטן, אך החשוב, שהרצל הוסיף: 'זכור ידידי את המובן מאליו - על ההזמנה להכתב בשפה העברית!'. 

באותם ימים לא היה ברוסיה בית דפוס עברי ויהודים מעטים שלטו בשפה העברית. לא רציתי לאכזב את הרצל והייתי נחוש למצוא פתרון. עברתי בין כל בתי הדפוס בעירי עד שהגעתי לבית דפוס קטן, שאמנם לא נהג להדפיס בעברית, אך עמדו לרשותו אותיות עבריות מעטות לדפוס, אותיות שהשתמשו בהן להדפסת כרטיסי ברכה לראש השנה. לא נותרה לי ברירה אלא לנסות להדפיס את ההזמנה בעצמי. 

האתגר הגדול היה למצוא מילים המורכבות ממעט האותיות שהיו ברשותי. למזלי, עזר לי בכך הסופר העברי הצעיר וחברי הטוב מיכה יוסף ברדיצ'בסקי. עבדנו יום ולילה עד שכל גופנו נצבע בדיו שחור. בבוקר יום המחרת שלחנו את ההזמנות לכל רחבי רוסיה. 

זו היתה תרומתי הראשונה למפעל הציוני! לאחר עמידתי במשימה, כל שנותר לי היה למצוא חליפה מכובדת ללבוש בקונגרס. כאשר הרצל שמע על הצלחתי הציע לי בבדיחות: 'מדוע שלא תנסה גם לתפור חליפה בעצמך? רק אל תשכח את המובן מאליו, חליפה בצבעי כחול ולבן'.

ניתן לקבל את התכנים יישר לנייד! ההודעות נשלחות לקראת חגים וע"י מנהלי הקבוצה בלבד

מעדיפים לקבל את המידע במייל?

לתכנים משתנים מדי חודש - עקבו אחרינו בפייסבוק

 מבית מכון שיטים

מכון שיטים