יום הזיכרון לשואה ולגבורה - טקס ופעילות משפחתית

טקס ביתי

התכנסות משפחתית לציון יום השואה

פעילות יצירה

גלויות חיזוק

בעבור מה מגיע לכם גלויית חיזוק? כתבו וציירו לעצמכם גלויה

סיפור ילדים

הגלויה של ליאון

סיפור ילדים והצעה לשיחה

יום‭ ‬הזיכרון‭ ‬לשואה‭ ‬ולגבורה‭ ‬יתקיים‭ ‬השנה‭ ‬בנסיבות‭ ‬של‭ ‬ריחוק‭ ‬חברתי, ‬ללא‭ ‬טקסים‭ ‬בית‭ ‬ספריים‭ ‬וקהילתיים. ‬יום‭ ‬זה‭ ‬מזמן‭ ‬למשפחה‭ ‬אתגר‭ ‬חדש‭ ‬ומרגש‭ - ‬לציין‭ ‬את‭ ‬יום‭ ‬השואה‭ ‬יחד‭ ‬בבית. דף זה מבקש‭ ‬לסייע‭ ‬באתגר‭ ‬זה. ‬במרכזו‭ ‬קטעי‭ ‬קריאה, ‬סיפורים‭ ‬והפעלות‭ ‬המדגישים‭ ‬את‭ ‬המחויבות‭ ‬לזיכרון, ‬וכן‭ ‬את‭ ‬ערכי‭ ‬האחריות‭ ‬והדאגה‭ ‬לאחר‭.

ביום‭ ‬הזיכרון‭ ‬לשואה‭ ‬ולגבורה, ‬תתקיים‭ ‬עצרת‭ ‬הנעילה‭ ‬המסורתית, ‬במתכונת‭ ‬מיוחדת‭ ‬ובשידור‭ ‬ישיר‭ ‬מבית‭ ‬לוחמי‭ ‬הגטאות בשעה 16:30, ‬באתר‭ ‬WWW.GFH.ORG.IL ובערוץ כאן 11.

%25D7%2593%25D7%25A3%2520%25D7%25A4%25D7

טקס ביתי

נתכנס‭ ‬כל‭ ‬המשפחה‭ ‬יחד‭ | ‬ניתן‭ ‬להזמין‭ ‬בני‭ ‬משפחה‭ ‬נוספים‭ ‬לקחת‭ ‬חלק‭ ‬במעמד, ‬באמצעות‭ ‬שיחת‭ ‬וידאו.‮  ‬

 

נדליק‭ ‬נר‭ ‬נשמה‭ ‬ונברך‭
נר‭ ‬זה‭ ‬שאנו‭ ‬מדליקים, ‬יאיר‭ ‬ויזכיר‭ ‬את‭ ‬חייהם‭ ‬ומותם‭ ‬של‭ ‬ששת‭ ‬המיליונים‭ ‬מבני‭ ‬עמנו‭ ‬אשר‭ ‬נספו‭ ‬בשואה. ‬נזכור‭ ‬ולעולם‭ ‬לא‭ ‬נשכח‭, ‬כדברי‭ ‬אבא‭ ‬קובנר‭:‬ "‬יִזְכֹּר‭ ‬הַחַי‭ ‬אֶת‭ ‬מֵתָיו‭ ‬כִּי‭ ‬הִנֵּה‭ ‬הֵם‭ ‬מִנֶּגֶד‭ ‬לָנוּ, ‬הִנֵּה‭ ‬נִבְּטוֹת‭ ‬עֵינַיִם‭ ‬סָבִיב‭ ‬סָבִיב, ‬וְאַל‭ ‬דּוֹמִי, ‬אַל‭ ‬דּוֹמִי‭ ‬לָנוּ, ‬עֲדֵי‭ ‬יִהְיוּ‭ ‬חַיֵּינוּ‭ ‬רְאוּיִים‭ ‬לְזִכְרָם."‬

נקרא‭ ‬את‭ ‬שירהּ‭ ‬של‭ ‬חנה‭ ‬סנש‭

אַשְׁרֵי‭ ‬הַגַּפְרוּר‭ ‬שֶׁנִּשְׂרַף‭ ‬וְהִצִּית‭ ‬לֶהָבוֹת‭,‬

אַשְׁרֵי‭ ‬הַלְּהָבָה‭ ‬שֶׁבָּעֲרָה‭ ‬בְּסִתְרֵי‭ ‬לְבָבוֹת‭.‬

אַשְׁרֵי‭ ‬הַלְבָבוֹת‭ ‬שֶׁיָדְעוּ‭ ‬לַחְדוֹל‭ ‬בְּכָבוֹד‭...‬

אַשְׁרֵי‭ ‬הַגַּפְרוּר‭ ‬שֶׁנִּשְׂרַף‭ ‬וְהִצִּית‭ ‬לֶהָבוֹת‭.‬

 

נקרא את דבריה של חווקה פולמן רבן

‬כַּאֲשֶׁר‭ ‬נִסְתַּיְּמָה‭ ‬מִלְחֶמֶת‭ ‬הָעוֹלָם‭ ‬הַשְּׁנִיָּה, ‬לְאֵלֶּה‭ ‬מֵאִתָּנוּ‭ ‬שֶׁשָּׂרְדוּ‭ ‬הָיָה‭ ‬הַחֹפֶשׁ‭ ‬קָשֶׁה‭ ‬וּמַכְאִיב. ‬אָבְדַן‭ ‬הַכָּל‭ ‬‮–‬‭ ‬מִשְׁפָּחָה, ‬חֲבֵרִים, ‬מִילְיוֹנֵי‭ ‬יְהוּדִים‭ ‬‮–‬‭ ‬הֻרְגַּשׁ‭ ‬בְּעָצְמָה‭ ‬אַכְזָרִית.‬

וְלַחֲזֹר‭ ‬לְחַיִּים, ‬לְהַתְחִיל‭ ‬הַכֹּל‭ ‬מֵחָדָשׁ, ‬נִרְאֶה‭ ‬כְּבִלְתִּי‭ ‬אֶפְשָׁרִי‭ ‬כִּמְעַט.‬
עָזְרָה‭ ‬לָנוּ‭ ‬הָאֱמוּנָה‭ ‬וְהַתִּקְוָה‭ ‬שֶׁהָעוֹלָם‭ ‬הֶחָדָשׁ‭ ‬יִהְיֶה‭ ‬אַחֵר.‬
שֶׁבָּאָרֶץ‭ ‬שֶׁלָּנוּ, ‬בְּיִשְׂרָאֵל, ‬הַחֶבְרָה‭ ‬תִּהְיֶה‭ ‬צוֹדֶקֶת, ‬מוּסָרִית, ‬טְהוֹרָה‭ ‬וּבָהּ‭ ‬יִשָּׁמֵר‭ ‬צֶלֶם‭ ‬אָדָם‭ ‬בְּכָל‭ ‬הַתְּנָאִים‭ ‬וּבְכָל‭ ‬הַמַּצָּבִים, ‬וְחָלַמְנוּ‭ ‬עַל‭ ‬שָׁלוֹם‭ ‬‮–‬‭ ‬סוֹף‭ ‬סוֹף‭ ‬שָׁלוֹם.‬

הָיוּ‭ ‬גַּעְגּוּעִים‭ ‬לְזֶה‭ ‬וְהָיָה‭ ‬חֲלוֹם.‬

בְּשֵׁם‭ ‬הַלּוֹחֲמִים‭ ‬מֵאָז‭ ‬אֲנִי‭ ‬קוֹרֵאת‭ ‬לַנֹּעַר‭ ‬שֶׁלָּנוּ:‬
שִׁמְרוּ‭ ‬עַל‭ ‬הַחֲלוֹם, ‬טַפְּחוּ‭ ‬אוֹתוֹ, ‬הֵאָבְקוּ‭ ‬עֲבוּרוֹ!

‭ ‬מתוך: '‬דבר‭ ‬הלוחמים' ‬שנשאה‭ ‬חווקה‭ ‬פולמן‭ ‬רבן, ‬חניכת‭ ‬תנועת‭ ‬דרור ‬
‭ ‬וחברת‭ ‬הארגון‭ ‬היהודי‭ ‬הלוחם, ‬בעצרת‭ ‬הזיכרון‭ ‬בבית‭ ‬לוחמי‭ ‬הגטאות- 1988.‬

 
 

הַגְּלוּיָה‭ ‬שֶׁל‭ ‬לֵיאוֹן‭ // ‬סִפּוּר‭ ‬לִילָדִים

שָׁלוֹם, קוֹרְאִים לִי לֵיאוֹן, וַאֲנִי עוֹד מְעַט בֶּן עֶשֶׂר. אֲנִי חַי עַכְשָׁו בְּבֵית הַיְּתוֹמִים שֶׁל יָאנוּשׁ קוֹרְצָ'אק. דּוֹדָה שֶׁלִּי הֵבִיאָה אוֹתִי לְכָאן. גַּרְתִּי אֶצְלָהּ, אֲבָל הַיָּמִים נַעֲשׂוּ קָשִׁים וְהִיא רָצְתָה שֶׁיִּהְיֶה לִי בַּיִת טוֹב יוֹתֵר, אָז הִיא הֵבִיאָה אוֹתִי אֶל בֵּית הַיְּתוֹמִים שֶׁל קוֹרְצָ'אק. אוֹמְרִים שֶׁהוּא אִישׁ מְאֹד טוֹב.

 

וּבְבֵית הַיְּתוֹמִים רַעַשׁ, הֲמֻלָּה שֶׁל יְלָדוֹת וִילָדִים, וְהָמוֹן חֻקִּים חֲדָשִׁים: לָקוּם מֻקְדָּם, לָלֶכֶת לְבֵית הַסֵּפֶר, לְבַשֵּׁל וּלְנַקּוֹת... כָּל כָּךְ הַרְבֵּה מַטָּלוֹת... לְמִי יֵשׁ כֹּחַ לְזֶה. בַּלַּיְלָה, כְּשֶׁהַיְּלָדִים סְבִיבִי נִרְדָּמִים וְהַכֹּל שָׁקֵט, אֲנִי נִזְכָּר בַּבַּיִת שֶׁלִּי הַיָּשָׁן, וַאֲנִי חוֹשֵׁב עַל אִמָּא, עַל אַבָּא. לָקַח לִי הַרְבֵּה זְמַן לְהַרְגִּישׁ פֹּה בַּבַּיִת, אֲבָל עַכְשָׁו אֲנִי שָׂמֵחַ לִחְיוֹת יַחַד עִם כָּל הַיְּלָדִים שֶׁל בֵּית הַיְּתוֹמִים.

 

לַיְלָה אֶחָד, כְּשֶׁקַּמְתִּי לַשֵּׁרוּתִים, שָׁמַעְתִּי קוֹל בֶּכִי לְיָדִי. הִקְשַׁבְתִּי בְּשֶׁקֶט... זֹאת הָיְתָה אָנָה, יַלְדָּה בַּת שֶׁבַע, שהִגִּיעָה לְבֵית הַיְּתוֹמִים רַק לִפְנֵי יָמִים אֲחָדִים. נָתַתִּי לָהּ יָד וְדִבַּרְתִּי אִתָּהּ. הַמְּטַפֶּלֶת הִסְכִּימָה שֶׁאֲלַוֶּה אוֹתָהּ חֲזָרָה לְמִטָּתָהּ בְּחֲדַר הַבָּנוֹת. שַׁרְתִּי לָהּ שִׁיר שֶׁזָּכַרְתִּי שֶׁאִמָּא שֶׁלִּי הָיְתָה שָׁרָה לִי, שַׁרְתִּי עַד שֶׁנִּרְדְּמָה. כָּךְ גַּם בַּלַּיְלָה הַבָּא וּבְאֵלּוּ שֶׁאַחֲרָיו. בְּכָל בֹּקֶר אָנָה חִיְּכָה אֵלַי, וַאֲנִי חִיַּכְתִּי אֵלֶיהָ חֲזָרָה.

 

הִתְחַלְתִּי לִדְאֹג לָהּ - שֶׁהִיא מִתְעוֹרֶרֶת בַּבֹּקֶר וּמַסְפִּיקָה לֶאֱכֹל, שֶׁהִיא מַצְלִיחָה לַעֲשׂוֹת אֶת שִׁעוּרֵי הַבַּיִת שֶׁלָּהּ. הִיא הֲרֵי קְטַנָּה כָּל כָּךְ, וְלֹא קַל לְהִסְתַּדֵּר לְבַד.

 

כַּעֲבֹר כַּמָּה שָׁבוּעוֹת קָרָא לִי הַמְּנַהֵל יָאנוּשׁ קוֹרְצָ'אק לְחַדְרוֹ. חָשַׁשְׁתִּי. אוּלַי עָשִׂיתִי מַשֶּׁהוּ לֹא בְּסֵדֶר וְהוּא יִנְזֹף בִּי? מֵעוֹלָם לֹא הָיִיתִי בְּחַדְרוֹ, מִלְּבַד בַּיּוֹם שֶׁבּוֹ הִגַּעְתִּי לְבֵית הַיְּתוֹמִים.

 

"לֵיאוֹן", הוּא אָמַר, "אֲנִי רוֹצָה לָתֵת לְךָ גְּלוּיָה."

 

"גְּלוּיָה?" שָׁאַלְתִּי.

 

"גְּלוּיָה. גְּלוּיָה עַל מַעֲשֶׂה טוֹב, מַעֲשֶׂה חָשׁוּב. יְלָדִים רַבִּים סִפְּרוּ לִי שֶׁאַתָּה עוֹזֵר לְאָנָה הַצְּעִירָה, וּמִבְּלִי שֶׁהִתְבַּקַּשְׁתָּ. רָאִיתָ אֶת הָעַצְבוּת וְהַבְּדִידוּת שֶׁבָּהּן הָיְתָה שְׁרוּיָה, וּבָחַרְתָּ לִהְיוֹת אִתָּהּ וְלַעֲזֹר לָהּ. בִּזְכוּת חֲבֵרוּת הָאֱמֶת שֶׁלְּךָ אַתָּה מְקַבֵּל אֶת גְּלוּיַת הָעֶזְרָה הַהֲדָדִית, הַפְּרָס החָשׁוּב בְּיוֹתֵר בַּבַּיִת שֶׁלָּנוּ."

 

הֶחְזַקְתִּי אֶת הַגְּלוּיָה בְּיָדַיִם רוֹעֲדוֹת. הִיא הָיְתָה יָפָה כָּל כָּךְ! שַׂמְתִּי אוֹתָהּ בַּקֻּפְסָא שֶׁבַּתָּא שֶׁלִּי, הַקֻּפְסָא שֶׁבָּהּ שָׁמַרְתִּי אֶת הַדְּבָרִים הֲכִי חֲשׁוּבִים שֶׁלִּי, תְּמוּנָה שֶׁל אִמָּא וְאַבָּא מִפַּעַם, וּמַטְבֵּעַ מְיֻחָד שֶׁמָּצָאתִי בָּרְחוֹב. עַכְשָׁו יֵשׁ לִי גַּם אֶת הַגְּלוּיָה שֶׁל הַמְּנַהֵל קוֹרְצָ'אק. אֶשְׁמֹר אוֹתָהּ אִתִּי תָּמִיד.

שׂוֹחֲחוּ‭ ‬עִם‭ ‬הַיְּלָדִים‭ ‬עַל‭ ‬הַסִּפּוּר‭

  • ‬מַדּוּעַ‭ ‬לְדַעְתְּכֶם‭ ‬מַחֲלִיט‭ ‬לֵיאוֹן‭ ‬לַעֲזֹר‭ ‬לְאָנָה‭?‮‬

  • ‬חִשְׁבוּ‭ ‬עַל‭ ‬הַמַּעֲשִׂים‭ ‬שֶׁבִּזְכוּתָם‭ ‬קִבֵּל‭ ‬לֵיאוֹן‭ ‬אֶת‭ ‬גְּלוּיָת‭ ‬הַחִזּוּק.‬ ‬עֲבוּר‭ ‬אֵילוּ‭ ‬מַעֲשִׂים‭ ‬מַגִּיעָה‭ ‬לָכֶם‭ ‬גְּלוּיַת‭ ‬חִזּוּק‭?‬

  • ‬אִם‭ ‬הָיְתָה‭ ‬גַּם‭ ‬לָכֶם‭ ‬קֻּפְסָא‭ ‬לַדְּבָרִים‭ ‬הֲכִי‭ ‬חֲשׁוּבִים‭ - ‬מָה‭ ‬הָיִיתֶם‭ ‬שָׂמִים‭ ‬בְּתוֹכָהּ‭?‬

 

הַצָּעָה לִפְעִילוּת יְצִירָה

בְּבֵית הַיְּתוֹמִים קִבְּלוּ הַיְּלָדוֹת וְהַיְּלָדִים גְּלוּיוֹת חִזּוּק עֲבוּר עֲמִידָה בְּאֶתְגָּרִים וְהִתְנַהֲגוּת רְאוּיָה. בַּעֲבוּר מָה מַגִּיעָהּ לָכֶם גְּלוּיַת חִזּוּק? כִּתְבוּ וְצַיְּרוּ לְעַצְמְכֶם גְּלוּיָה, וְשַׁתְּפוּ אֶת יְצִירַתְכֶם עִם בְּנֵי הַבַּיִת.

תּוּכְלוּ גַּם לִכְתֹּב, לְצַיֵּר וּלְהַעֲנִיק גְּלוּיוֹת חִזּוּק הָאֶחָד לַשְּׁנִיָּה.

עַל‭ ‬בֵּית‭ ‬הַיְּתוֹמִים‭ ‬שֶׁל‭ ‬יָאנוּשׁ‭ ‬קוֹרְצָ‭'‬אק‭

יָאנוּשׁ‭ ‬קוֹרְצָ‭'‬אק‭ (‬1878-1942‭) ‬הָיָה‭ ‬רוֹפֵא‭ ‬יְלָדִים, ‬מְחַנֵּךְ‭ ‬וְסוֹפֵר‭ ‬יְהוּדִי‭ ‬שֶׁחַי‭ ‬בָּעִיר‭ ‬וַרְשָׁה‭ ‬שֶׁבְּפּוֹלִין. ‬הוּא‭ ‬נִהֵל‭ ‬שְׁנֵי‭ ‬בָּתֵּי‭ ‬יְתוֹמִים, ‬אֶחָד‭ ‬לִילָדִים‭ ‬יְהוּדִים‭ ‬וְאֶחָד‭ ‬לִילָדִים‭ ‬נוֹצְרִים. ‬קוֹרְצָ‭'‬אק‭ ‬הֶאֱמִין‭ ‬שֶׁיֵּשׁ‭ ‬לְכַבֵּד‭ ‬יְלָדִים‭ ‬וּלְהִתְיַחֵס‭ ‬אֲלֵיהֶם‭ ‬כְּאֶל‭ ‬בְּנֵי‭ ‬אָדָם‭ ‬עַצְמָאִים‭ ‬וּשְׁוֵי‭ ‬זְכוּיוֹת. ‬בְּבָתֵּי‭ ‬הַיְּתוֹמִים‭ ‬הַיְּלָדִים‭ ‬הָיוּ‭ ‬שֻׁתָּפִים‭ ‬לְנִהוּל‭ ‬הַבַּיִת‭ ‬וְלִקְבִיעַת‭ ‬חֻקֵּי‭ ‬הַמָּקוֹם. ‬קוֹרְצָ‭'‬אק‭ ‬הִקְפִּיד‭ ‬לְהַעֲנִיק‭ ‬חִזּוּקִים‭ ‬חִיּוּבִיִּים‭ ‬לְחֲנִיכָיו, ‬בֵּין‭ ‬הַיֶּתֶר‭ ‬עַל‭ ‬ידֵי‭ ‬חֲלֻקַּת‭ ‬גְּלוּיוֹת‭ ‬אִישִׁיּוֹת‭ ‬בַּעֲבוּר‭ ‬עֲמִידָה‭ ‬בְּאֶתְגָּרִים, ‬הַתְמָדָה, ‬וְעֶזְרָה‭ ‬הֲדָדִית. ‬בְּמַהֲלַךְ‭ ‬יְמֵי‭ ‬הַשּׁוֹאָה‭ ‬נִסְפּוּ‭ ‬קוֹרְצָ‭'‬אק, ו‬שֻׁתַּפְתּוֹ‭ ‬‬סְטֶפָה ‬וִילְצִ‭'‬ינְסְקָה, ‬הַצֶּוֶת‭ ‬הַחִנּוּכִי‭ ‬וְיַלְדֵי‭ ‬בֵּית‭ ‬הַיְּתוֹמִים‭ ‬הַיְּהוּדִי. ‬מוֹרַשְׁתּוֹ‭ ‬שֶׁל‭ ‬קוֹרְצָ‭'‬אק, ‬מִגְּדוֹלֵי‭ ‬הַמְּחַנְּכִים‭ ‬בַּמֵּאָה‭ ‬הַ-20, ‬מַמְשִׁיכָה‭ ‬לְהַשְׁפִּיעַ‭ ‬עַל‭ ‬עוֹלַם‭ ‬הַחִנּוּךְ‭.‬

זֶהוּ‭ ‬הֶעְתֵּק‭ ‬שֶׁל‭ ‬גְּלוּיַת‭ ‬הָעֶזְרָה‭ ‬הַהֲדָדִית‭ ‬שֶׁנָּתַן‭ ‬קוֹרְצָ‭'‬אק‭ ‬לְלֵיאוֹן‭ ‬גְּלוּזְמָן, ‬חֲנִיךְ‭ ‬בֵּית‭ ‬הַיְּתוֹמִים‭ ‬שֶׁל‭ ‬קוֹרְצָ‭'‬אק‭ ‬בַּשָּׁנִים 1923-1930.
‬בִּשְׁנוֹת‭ ‬הַמִּלְחָמָה‭ ‬חַי‭ ‬לֵיאוֹן‭ ‬בְּקָנָדָה. ‬לֵיאוֹן‭ ‬שָׁמַר‭ ‬כָּל‭ ‬חַיָּיו‭ ‬אֶת‭ ‬הַגְּלוּיוֹת‭ ‬שֶׁקִּבֵּל‭ ‬מִקוֹרְצָ‭'‬אק‭ ‬כְּשֶׁהָיָה‭ ‬יֶלֶד.‬

%25D7%259C%25D7%2599%25D7%2590%25D7%2595
Screenshot%2004_15_2020%2014_51_48_edite

יום הזיכרון לשואה ולגבורה תש"ף